ניהול עובדים בצורה נכונה וחכמה

ניהול עובדים

עסק יכול להיות מאוד תחרותי ברמת השיווק, המכירות והשילוח לצד הלקוח. ועם זאת, ישנה זירה רבת פוטנציאל שניתן להמשיך ולייעל כדי להגשים תוצאות מהותיות בצמיחת העסק – והיא בעצם, ניהול עובדים. עולמנו השתנה ושינה פניו בכל הנוגע לניהול עובדים, וכיום ישנן פרקטיות והבנות חדשות אשר חלחלו למיינסטרים בתחום זה.

מה הטעם בניהול עובדים?

בסופו של דבר, על העובדים שלך לנהל את הארגון שלך. גם אם הם לא המנהלים הישירים שלו, הם כן אלו אשר מקיימים את ההנחיות הניהוליות ומיישמים, כל אחד בגזרתו, את האסטרטגיה העסקית.

בלי ניהול עובדים מתאים, לא תהיה בקרה והתייעלות ברובד המכירתי, השיווקי, הלוגיסטי, הניהולי וכן הלאה. על כן, הצלחת העסק יכולה להיות מושפעת רבות מתפקוד העובדים. ועם זאת, כנראה כבר ידעת את זה. יש מספר סיבות שאני יכול לחשוב עליהן, מדוע כדאי לך להשקיע בניהול עובדים בעסק שלך.

ניהול עובדים

איך להשפיע על שימור עובדים?


זו נקודה חוזרת במאמר זה. והיא לא בהכרח נכונה. שכן, אנשים עוזבים מקומות עבודה כי הם רוצים, או כי "הגיע הזמן", וכן הלאה סיבות. על כן, זה שנצייד אותם בהכשרות, השפעה, תחום אחריות משמעותי – לא בהכרח יעודד אותם להישאר.

אך זה כן ייקח מהם את הסיבות ללכת, באם הם מרגישים שהם לא מתקדמים מבחינה מקצועית או לא משפיעים במידה מספקת מבחינתם. ניהול עובדים בהקשר הזה כולל הבנה עמוקה של המניעים האישיים של כל עובד, ובחינה של דפוסי עזיבה מתוך מטרה לזהות ולפתור את שורש הבעיה.

יכול מאוד להיות שזה קשור לרצון להתפתח מבחינה קרייריסטית, לחוות תרבות ארגונית מחבקת יותר, לקבל יותר פידבק וכיוצא בזה. כשאנחנו מתייחסים ברצינות אל ניהול עובדים, אנחנו לא רק שומרים על צוות – אנחנו מפתחים מערכת יחסים שמבוססת על הקשבה, מענה מדויק לצרכים, וצמיחה הדדית.

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות:

איך להצמיח את רמת היעילות והשמחה בארגון?

לדעתי, יש ארגונים שיש בהם תפקיד של ממש שנקרא "אחראי שמחה", או משהו דומה כזה. מעין תפקיד בגזרת משאבי אנוש שאחראי על מתן מענה לצרכי העובדים, כדי לוודא שהם שמחים.

ובכן, אם נרצה לקחת מזה השראה, הרי שזה מבוסס על הרצון להעניק לעובד כל מה שהוא צריך כדי להרגיש טוב במקום העבודה שלו. לא (בהכרח רק) מבחינת תגמולים חומריים, אלא ברמת ההשתלבות שלו במקום העבודה.

על פי כן, ניהול עובדים במקרה זה כולל התייחסות אדיבה לעובדים, מתן פידבק בונה והזדמנויות צמיחה תכופות ומספקות, לתת אישור על עבודה טובה, להציב ציפיות שקל למדוד ולהבין, להציע הזדמנויות להתפתח ולהשתפר במקום העבודה (לרבות סדנאות לעובדים) וכן הלאה.

כאשר המטרה היא שהמנהלים יבינו את העובדים שלהם, מה הם צריכים, מה הן נקודות התורפה וכיצד לחזק אותם ולתמוך בהם במילוי עבודתם.

ניהול עובדים

איך ליצור מקום עבודה שכיף לעבוד בו?

מעבר לזה שיצירת מקום עבודה שכיף לעבוד בו מתבסס על שני הסעיפים הקודמים – שימור עובדים ושיפור יעילות ושמחת עובדים בארגון – מדובר בסעיף שיכול לשנות את כל התמונה.

עובדים שנהנים לעבוד במקום עבודתם יכולים לעשות ניסים ונפלאות. הם מביאים איתם יצירתיות, התמסרות ומחויבות אמיתית להצלחת הארגון. לעיתים קרובות, הם גם מוכנים ללכת את "המייל הנוסף" כדי לקדם את המטרות המשותפות.

ניהול עובדים בתצורה כזו כולל מגוון פרקטיקות: לתת אמון בעובדים, לשתף אותם באופרציות העסקיות, לשמור על תקשורת פתוחה וקשובה, להפחית גורמי מתח ולבנות סביבה בטוחה מבחינה חברתית. מדובר בגישה שמכירה בעובדים כשותפים, לא רק כמשאבים.

בתוך מסגרת של ניהול עובדים איכותי, חשוב גם לספק את כל המשאבים, התמיכה והכלים שיאפשרו לעובדים להצטיין. זה כולל הכשרה מקצועית, ייעוץ אישי ומנטורינג רציף, לצד עידוד יוזמה ופיתוח אישי. גישה זו יוצרת חוויית תעסוקה איכותית שמזינה הן את העובד והן את הארגון כולו.

בסופו של דבר, ניהול עובדים מתוך ראייה אנושית והוליסטית הוא מפתח לשגשוג מתמשך, שמחבר בין הצלחה עסקית לבין שביעות רצון עמוקה של כל הצדדים.

איך ניתן לעבוד באופן אקטיבי על ניהול עובדים וצמיחתם בארגון?

ניהול עובדים הוא אקט אסטרטגי, איכותני ומהותי לטובת התפתחות הארגון, תמיכה באסטרטגיית השיווק שלו, וטיפוחו מבפנים. עבור זה (ואולי אני מקדים קצת את הפאנץ', רותם את העגלה לפני הסוסים), הכנתי סדנאות לעובדים, כדי לצייד את העובדים בסט כלים שנועד לתמוך בהם להצליח בתפקידם, לרבות להניע אותם לתרום (ואף להירתם) להצלחתו של ארגון, להגשמת מטרותיו.

כאמור, ניהול עובדים הוא זירה שופעת ביותר למימוש פוטנציאליים שונים בארגון, ועל פי כן לסדנאותיי יש מספר מטרות שנועדו להגשים זאת, לרבות:
איך להשפיע על התפוקה כדרך מעקב אחר ביצועים?
או במילים אחרות: הגדלת המודעות עבור מדידת ביצועים, מעקב אחר ביצועים ומתן פידבק אחר ביצועים.

ישנו משפט שאומר שמה שרוצים לשפר יש למדוד. ובכן, אם אנחנו לא יודעים מה העובדים בארגון עושים, יכול מאוד להיות שגם הם לא. ועל פי כן, יכול להיות שהזמן שלהם לא מנוהל או מושקע כהלכה. ניהול עובדים נכון כולל גם את ההבנה מה נמדד, למה, ואיך ניתן לתרגם את המידע הזה לשיפור אמיתי.

יכול מאוד להיות שמדובר בעובדים חרוצים להפליא, אך פועלים תחת הנחיות לא יעילות, או הנהלה שלא עד הסוף מבינה את האופרציות של העובדים בארגון.

כאשר אנחנו מודדים ביצועים ומשווים אותם ליעדים, אנחנו יכולים לבחון מה התרחש ודרכים חדשות ליצור תרחישים חדשים. לא כדי להציק לעובדים, אלא כדי לשים על השולחן מה הם עושים, איך ואם זה מקדם, והאם יש סיבה לטעון בכך שיפור.

המדידה יכולה להיות עבור ההנהלה, אל מול העובדים. או מול העובדים, כך שיידעו עצמאית ומיוזמתם למדוד את תפוקתם ולהתחיל לגזור מסקנות למה שהוביל לכך. ובכך לייעל את עצמם. זאת באם הם באמת מחויבים להצלחה של עצמם. ניתן לקרוא לזה ניהול עובדים עצמאי, מיוזמת העובדים, לאחר שהם מבינים איך להתייעל בעבודתם.

איך לעזור לעובדים לפתח את עצמם ולראות, לממש ולנצל הזדמנויות חדשות?
אני חושב שאחד הדברים שהסדנאות שלי מעניקות, הוא היכולת לפתח אי אילו כישורים אצל עובד.

הדבר יכול לתרום לכל המהות של ניהול עובדים, כיוון שעובד מקבל את ההזדמנות להשקיע בעצמו, ולפתח ולטפח את כישוריו. מעבר לכך שהוא גדל במסגרת ההכשרה והחניכה, הוא גם יכול להרגיש שהארגון מאמין בו – באם הארגון שלח אותו לסדנה הזאת, או לפחות טפח לו על השכם באם העובד בחר בה עצמאית.

יתרה מכך, אני חושב שעובד מוכשר יותר, יכול לזהות ולממש יותר הזדמנויות עבור ארגון ובכך ימצא את עצמו יותר בעמדות השפעה, באם זה מה שהוא רוצה. ניהול עובדים מתקדם מבין שגם טיפוח אישי תורם להשגת יעדים מערכתיים.

ויכול מאוד להיות שזה יתרום לשימור עובדים, ויחסוך את המשאבים הדרושים בהחלפתם. מעבר לזה, עובדים שתורמים יותר יכולים להיות מעורבים יותר בהשגת והגשמת מטרות ויעדי הארגון – וזה בדיוק הלב של ניהול עובדים אפקטיבי ומקיים.

ניהול עובדים - עוזי שבת

איך להגדיל את היעילות?

בסופו של דבר, מדובר בסדנא חניכתית או הכשרתית לתחום מקצועי. ועל פי כן, עובד אשר זוכה להשתתף בה משפר את כישוריו ואף את יעילותו. כמו צייד שלומד לזרוק חנית יותר חזק, יותר מדויק, יותר מהר, יותר בקשב וכו'.

הציד נהיה יעיל יותר, התפוקה והאיכות נהיות גדולות יותר ואפשר שזה גם ישפיע על ההנעה הפנימית. ובכך, ניהול עובדים מקבל שני ממדים חדשים שיש להתייחס אליהם: תפוקת הארגון יכולה לעלות משמעותית, לפחות בזירה זו.

והעובדים לפתע מפגינים איכות של יעילות עצמית, מסוגלות, ביטחון ביכולותיהם. לפחות בהשוואה לתקופות עבר.

איך לפתח תרבות ארגונית נהדרת?

אני חושב שאחד הדברים שמסגרות משותפות, כמו סדנאות לעובדים, יכולות לעשות – זה ליצור אחידות בשורות. ניתן לחשוב על זה קצת כמו לצאת למילואים ביחד, או להיות בחוג ביחד.

בסופו של דבר, העובדים חוזרים יחד למקום העבודה לאחר שהם חוו הרפתקה במקום אחר. והם חוזרים עם הבנות משותפות, אינטראקציות "פרקטיות", או מבוססות הקשר, ובאופן כללי – יכולים להפגין יחד אווירה של "יחידת עילית".

אכן, נשמע כמו אלמנט מסקרן בהקשר של ניהול עובדים. הן ברמת הוויב הארגוני והן ברמת מה שזה יכול לעשות ללכידות הפנים ארגונית של שלל העובדים אשר השתתפו יחד במסגרת מחוץ למקום העבודה.

מה הלאה?

והאמת היא שיש לי דרכים רבות להמשיך את הרשימה הזאת, ולציין כיצד הסדנאות שלי יכולות לתרום לניהול עובדים. ועם זאת, אני לא אעשה את זה.

אני חושב שיש ערך בלהבין כיצד לנהל עובדים וכיצד לטפח עובדים כדי שיגשימו את המטרות שלהן בארגון ביתר קלות, יפתחו מיומנויות מקצועיות, תוך אישיות ובינאישיות ומה לא. כאשר המטרה היא לעזור לעובד, לעזור לעצמו, לעזור לארגון. ולפרטים נוספים על הנושא, ניתן ליצור עימי קשר ואסביר ביתר פרטים. תודה על קריאתך.

ניהול עובדים בעסק – 10 שאלות ותשובות

אני מחפש לא רק את הכישורים המקצועיים, אלא גם את ההתאמה לערכים של העסק, לאופי הצוות ולתרבות הארגונית. בריאיון אני בודק לא רק מה הם יודעים – אלא איך הם חושבים, איך הם מגיבים ללחץ, ואיזה גישה יש להם ללמידה והתפתחות. אני בוחן את היכולת שלהם לעבוד בצוות, את רמת האחריות האישית ואת הנכונות להתמודד עם אתגרים. חשוב לי לראות יוזמה, גמישות מחשבתית ויכולת תקשורת גבוהה.

אני גם מקפיד לבצע תהליך מיון מובנה שכולל שאלות סיטואציוניות, מבחני משימות, ולעיתים גם חוות דעת של חברי צוות קיימים. בנוסף, אני שם דגש על שקיפות – אני מציג לעובדים את האתגרים והציפיות כבר בתחילת הדרך כדי לוודא שהצדדים מבינים לאן הם נכנסים. עובד טוב הוא נכס, ולכן אני לא ממהר – אני מגייס באחריות ובשיקול דעת כחלק מתפיסה כוללת של ניהול עובדים איכותי וממוקד לטווח ארוך.

שקיפות, שיח פתוח והרגשה של ביטחון פסיכולוגי. אני רוצה שכל עובד ירגיש שיש לו מקום להביע את דעתו, לשאול שאלות ולהציע רעיונות – בלי לחשוש מביקורת. זו הקרקע לצמיחה אישית ועסקית. אני שואף ליצור סביבה שמקדמת אמון הדדי, כבוד הדדי וגאוות יחידה.

חשוב לי שהעובדים ירגישו מחוברים למשמעות של העבודה שלהם, שיראו בה אתגר ולא רק משימה. אני בונה תרבות שבה טעות היא חלק מתהליך הלמידה, והצלחה משותפת מוערכת ומוחצנת. יש לי ערכים ברורים – והם אינם רק תלויים בניסוחים אלא בהתנהלות יומיומית: איך מדברים, איך פותרים מחלוקות, ואיך ניגשים לכל משימה. כל אלה הם אבני יסוד בגישה שלי אל ניהול עובדים שמקדמת לא רק תוצאות – אלא גם תחושת שייכות ומחויבות.

אני לא מתחמק. אני מזמין את שני הצדדים לשיחה פתוחה, מכוון את הדיון למקום ענייני, ועוזר להם להבין את נקודת המבט אחד של השני. הרבה פעמים עצם ההקשבה פותרת את המתח. אם צריך – אני קובע גבולות ברורים ומקפיד על אכיפה הוגנת.

אני מקפיד לשמור על ניטרליות ולהזכיר שהמטרה היא לא "מי צודק", אלא איך ממשיכים מכאן קדימה. אני גם בודק את הסיבות העמוקות – לפעמים קונפליקט הוא סימפטום לבעיה מערכתית כמו חוסר תיאום או עומס לא מאוזן. כשצריך, אני מזמן גם שיחות המשך, ומציע תיווך מקצועי חיצוני.

עם הזמן למדתי שהדרך שבה אנחנו מתמודדים עם קונפליקטים – מגדירה את התרבות שלנו הרבה יותר מאשר כשדברים "זורמים". זהו מרכיב מרכזי בגישת ניהול עובדים שמבוססת על כנות, הקשבה ואחריות הדדית.

פידבק טוב הוא מיידי, ענייני ומבוסס התנהגות ולא אישיות. אני מדבר על מה היה, איך זה השפיע, ומה אפשר לשפר. לצד זה, אני גם מחפש הזדמנויות לפרגן – לא רק כשמשהו "יוצא דופן", אלא כחלק משגרה שמחזקת מוטיבציה. אני מקפיד להשתמש בפורמט של "פידבק בונה": תיאור ההתנהגות, ההשפעה, והצעה לשיפור.

אני גם שואל את העובד מה הוא מרגיש לגבי הסיטואציה – כי זה מאפשר לי להבין את נקודת המבט שלו. ברמה הארגונית, אני מעודד תרבות של פידבק הדדי, גם בין עובדים. אני משתדל לתת פידבק גם על הדרך, לא רק על תוצאה. ובעיקר – אני דואג שזה יהיה מתוך כבוד ורצון לקדם, לא לבקר לשם ביקורת. כל זה הוא חלק בלתי נפרד מגישה של ניהול עובדים שמבוססת על תקשורת פתוחה וצמיחה מתמשכת.

אני נותן להם בעלות. משתף אותם בקבלת החלטות, שואל לדעתם, ומעודד אותם לחשוב קדימה. גם אם טעות נעשתה – אני לא מעניש, אלא מתייחס אליה כחלק מתהליך הלמידה. זה מעודד עצמאות וחדשנות. אני מגדיר מטרות, אבל לא מכתיב תמיד את הדרך – אני רוצה לראות איך הם פותרים בעיות.

אני מקיים מפגשי סיעור מוחות, שם דגש על חשיבה יצירתית, ומתגמל עובדים שמציעים רעיונות חדשים. אני גם משתדל לשאול שאלות פתוחות – שמעודדות חשיבה ולא רק ביצוע. יוזמה מבחינתי היא אינדיקציה למחויבות, וכשאני נותן מקום – העובדים פורחים. בעיניי, זהו אחד העקרונות המרכזיים בגישת ניהול עובדים שמטפחת אחריות, מעורבות והובלה מתוך שותפות אמיתית.

אני בונה תהליך מסודר שכולל מסמכים כתובים, חונכות אישית, הדרכות מובנות ובדיקות תקופתיות. אני דואג שהתהליך יהיה מדורג ומבוקר – כל שלב בונה על הקודם. אני מוודא שהעובד מבין לא רק את ה"איך" – אלא גם את ה"למה".

אני נותן לו זמן ללמוד, שואל שאלות פתוחות ומעודד אותו לשתף בקשיים. אני משלב בין ידע תיאורטי ליישום מעשי, ובודק בקביעות האם המידע נקלט. תהליך חפיפה טוב הוא נכס שמשפיע על תפוקות, מוטיבציה וביטחון של העובד – ומהווה בסיס חיוני בגישת ניהול עובדים שמכירה בחשיבות של קליטה מקצועית ומדויקת.

אני מאמין בגמישות עם מסגרת. לכל עובד יש קצב אחר, דרך שונה לעבוד ולהתמקד. אני לא אובססיבי לשעות – אני מתמקד בתוצאות. יחד עם זאת, אני עוזר לעובדים לנהל נכון את המשימות שלהם: קובעים עדיפויות, משתמשים בכלים דיגיטליים, ונפגשים לעדכונים קבועים.

כשיש בלבול או עומס – אנחנו עוצרים, מסתכלים על התמונה המלאה, ומשפרים את תכנון הזמן. עובד שמרגיש שליטה – הוא עובד יעיל, רגוע ויצירתי. בעיניי, זהו חלק בלתי נפרד מגישת ניהול עובדים שמאזנת בין עצמאות אישית לבין אחריות משותפת.

אני קודם כל מוודא שהציפיות שלי הובהרו. אם כן – אני מזמן שיחה בגובה העיניים, מציף את הפער ומקשיב להסבר שלו. אני לא שופט, אלא שואל מה לדעתו אפשר לשפר. אנחנו בונים יחד תוכנית עבודה ממוקדת לשיפור, עם יעדים מדודים ובקרה שוטפת.

לפעמים הבעיה היא בהכוונה, ולפעמים בתאמה אישית. בכל מקרה, אני משתדל לתת צ'אנס הוגן – אבל גם להבהיר את הגבולות. זו גישה שמאזנת בין אנושיות לבין אחריות, ומהווה בעיניי מרכיב הכרחי בכל תפיסת ניהול עובדים אפקטיבית.

אני משקיע בהם באופן אישי. לא רק משימות – אלא התפתחות. אני מציע קורסים, שולח לכנסים, נותן להם פרויקטים מיוחדים ומראה להם שאני סומך עליהם. אני מקפיד גם על תגמול הוגן, הערכה יומיומית ואווירה נעימה. עובדים נשארים לא רק בגלל השכר – אלא בגלל התחושה שמאמינים בהם, שמקשיבים להם, ושהם מתקדמים.

כל עובד טוב הוא שגריר של העסק שלי – ואני עושה הכול כדי שירגיש שרוצים אותו פה. זו מבחינתי מהות של ניהול עובדים שמבוסס על קשר אנושי, צמיחה הדדית והוקרה אמיתית.

מעבר למדדים כמו תפוקה, עמידה ביעדים, ושביעות רצון – אני שואל את עצמי: האם העובדים שלי יוזמים? האם הם מרגישים חופשיים לדבר? האם הם גאים במקום העבודה? כשאני שומע משפט כמו "אני מרגיש שגדלתי כאן" – אני יודע שאני בכיוון הנכון. הצלחת ניהול עובדים נמדדת לא רק במספרים – אלא באנשים, בתחושת משמעות, ובחוזק של הצוות לאורך זמן.